יליד ארגנטינה, ד"ר דניאל בלאושטיין מתגורר בישראל מאז 1987.חוקר ומרצה במדור ללימודים רומאניים ולטינו-אמריקניים (מגמה ספרותית). בלאושטיין מלמד, בין השאר : "זרמים של הספרות הספרדית" (מן הרנסאנס עד תחילתו של האוונגרד), "קריאת טקסטים בתורת הספרות" (קורס על היבטים שונים בתיאוריה ובביקורת הספרותית), ו"מגמות עיקריות בסיפורת הלטינו-אמריקנית העכשווית" (סופרים ויצירות שהופיעו לאחר תופעת ה"בום" של שנות ה-60). כמו כן, מלמד קורס על ספרות לטינו-אמריקנית של המאה ה-20 באוניברסיטת תל-אביב. תחומי העניין והמחקר שלו הינם תיאוריה ספרותית, הגלות וביטוייה הספרותיים, ובעיקר הסיפורת הלטינו-אמריקנית של המאות 20 ו-21. בלאושטיין תרגם ספרים ומאמרים רבים בנושאי תורת הספרות והיסטוריה יהודית.

מאוריסיו דימנט שימש כמקים מועדון אמריקה הלטינית לחדשנות ויזמות באוניברסיטת העברית, רכז יחידת אמריקה הלטינית במכון הרי ס. טרומן לקידום השלום, מנטור אקדמי לתוכנית ההתמחות לתלמידי תואר ראשון בלימודי אמריקה הלטינית, ורכז למושב לימודי אמריקה הלטינית בסימפוזיון ה-12 לגבולות ההומניזם הגרמני-ישראלי שאורגן על ידי האקדמיה למדעי הרוח והמדעים בישראל ועמותת אלכסנדר פון הומבולדט.
ד"ר דימנט מכהן כאחד הרכזים בפרויקט מחקר באגודה האירופית להיסטוריה לטינו-אמריקאית (AHILA). חבר בוועדה האקדמית של הארגון האפיפיורי Scholas Occurrentes (הוותיקן), וחבר מערכת בכתב העת Política y Sociedad, אוניברסיטת קומפלוטנסה מדריד. מחקריו פורסמו בכתבי עת כמו Contemporary Jewry, Israel Studies, Bulletin of Latin American Research, Revista Mediterránea de Comunicación, Journal of Modern Jewish Studies, Horizontes Antropológicos, Zmanim: A Historical Quarterly, ועוד. ד"ר דימנט זכה ב"אות כבוד לחינוך ולתרבות גבריאלה מיסטרל" מממשלת צ'ילה.

ד״ר שי זמיר הוא מרצה בכיר בחוג ללימודי ספרד, פורטוגל ואמריקה הלטינית. הוא מחזיק בתואר דוקטור בהיסטוריה מאוניברסיטת מישיגן, ומאסטר (בהצטיינות) בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל-אביב, שם למד במסגרת התוכנית הבינתחומית לתלמידים מצטיינים ע״ש עדי לאוטמן. לפני הצטרפותו לסגל החוג, הוא שימש כעמית פוסט-דוקטורט באוניברסיטת נורת׳ווסטרן בשיקגו, ולאחר מכן כחבר סגל באוניברסיטת שיקגו במסגרת ה-Harper Schmidt Society of Fellows.

עבודתו התפרסמה בכתבי העת: Colonial Latin American Review; Journal of Early Modern History ו-Journal of Spanish Cultural Studies. הוא זכה במלגות מ-American Historical Association; John Carter Brown Library; Casa de Velázquez, The Center for Jewish History (NYC) ובמלגות תחרותיות נוספות באוניברסיטת מישיגן, בין השאר לעבודת הדוקטורט הטובה ביותר (2025) מטעם מרכז פרנקל.

היסטוריון של העולם האיברי בעת החדשה המוקדמת (מאות 16-18), זמיר מתמחה בהיסטוריה החברתית והתרבותית של המשפחה, כמו גם בהיסטוריה של מיעוטים דתיים בספרד ובאמריקות. עבודתו מתבוננת בעולם הספרדי כיחידה אחת, ומדגישה את החיבוריות שלו לצד שאלות שקשורות בתנועה בתוך העולם הספרדי: של מסמכים, רעיונות, וכמובן בני אדם. מחקרו הנוכחי עוסק בהיסטוריה של החברות (amistad), משמעויותיה הפוליטית והחברתיות עבור חברת המהגרים מספרד לאמריקה הלטינית במאות ה-16 וה-17, ובתפקיד שמילאו יחסי שארות וולנטריים באימפריה הספרדית. כמו כן הוא חוקר נוצרים-חדשים ואת האופן שבו אימצו פרקטיקות שונות של החברה הספרדית הכללית, כמו פולחן הקדושים הקתולי או התרבות העירונית של העת החדשה המוקדמת.